הבט, עבד, בעולמו הנפלא של גור חיים זה?
אין שום תריס, מגן בינו לבין עולמו החיצוני
זהו אות של העולם לאהבתו כלפיו.
אין לו עדיין תוכן של ממש, רצונות, עבר
עדיין אין בתוכו דבר שיגדירו
וכך אין לו צורך בהגדרות.
כל התרגשות שבו ההתרגשות עצמה מתרגשת
כל עולמו הוא בנגיעות.
ואילו אנחנו, מהו עולמנו הפנימי אם לא תריס, מגן
מדעותיהם החיצוניות של האנשים כלפנו!
יצאנו מחדר הילדים לתוך חלל הבוגרים
הו, אדם! מה לך ולבטחון!