5.1.10

טירופו של שם

הוא השתגע בציבור למרות שהוא לא היה בציבור.
ואכן, כשהתגלה שמו, סגר את החלון, הציץ לעבר שכנו לעבודה, שאכל בדיוק גזר, חייך ושב לעבוד על משהו.
בזמנו העבודה לא מלאה את הסיפוק אבל השאירה זמן לחשוב על הסיפוק. ומטבע הדברים מצב שכזה יוצר נמק בנפש ביקורתית.
וגם הוא נשוי ואב לשני ילדים. ולמחרת כשעזב את חולון
ונסע בתחבורה ציבורית לכיוון ת"א למקום עבודתו והחלו
נתזי המציאות להשטף בהכרתו, שב לחשוב על הבלוג שלו, שעליו הייתה גאוותו בחייו. אלא שאז התהדהד בתוכו הטקסט: "...אורי אורי אור יעד מתי עד מתי אולי כבר תקח את הכדורים שלך סוף סוף?לא חבל? אשתך סובלת בתך הקטנה סובלת אבל אתה בשלך מתעלם מכל הסובב אותך בשנאה האינסופית לחברת אפל לסטיב ג'ובס ולמשתמשים שהחליטו..."
איך הוא הגיע לשם הזה, שאל את עצמו אורי? וכשלא מצא את התשובה החליט לצרוח. וכשראה שאף אחד מנוסעי האוטובוס לא הגיב, צרח שוב.
הגיע למשרד ופרץ בצחוק מול פניו של מעסיקו זה 15 שנה.
ואז כהרגלו בירך את שכנו לעבודה, שאכל בדיוק יוגורט, התיישב בעמדתו והחל לנסות למלא את יום עבודתו.
לא עברה שעה מורטת ואורי פתח חלון ונכנס לבלוג שלו
"עובר אורח" והחל לסרוק שוב את התגובה מ"ס 7 שחשפה את שמו האמיתי. ואחרי שבדק וניתח כל תו ותו, סגר את החלון, הציץ לעבר שכנו והתנפל על צווארו.
בבית המשפט קבוע "רצח בדם קר", למרות שסנגורו של אורי טען לאי שפיותו. עדים סיפרו שאורי קיבל את גזר דינו באצילות מעוררת רושם. והוא מצידו דרש שאף אחד ממקורביו ומבני משפחתו לא יבקרו אותו, אלא אך ורק בבלוג שלו. ודרש בתוקף מעורר כבוד ששמו יהיה עובר-אורח ולא אורי.