היום נפגשתי עם זך

דיברנו על נימפות. שירה איטלקית.
הוא תמיד מגחך עלי: "כסיל, למי אתה כותב?"
עניתי לו משהו ברוסית.

פירק בקבוק. החשיבה שלו נהפכה
למיסטית מדי. הזכיר לי את אבי
שהשתייה חיררה לו את הכבד.

אין לו עוד הרבה שנים לחיות למשורר
הקשיש הזה.