הייתה בו את החולשה שיש
להרבה סופרים בורגנים בתקופתו, בדומה
לתומס מאן וסרטר- רצינות רבה מדי לרעיון
שבסיפור... מאן הבין במוסיקה אבל לא במוסיקה
שבני אדם... וסרטר הבין ברעיון ולא בבני אדם...
וזה חבל. כי דווקא מחפוז גדל בשכונה רבת
גוונים, ולכן היו בו את הכלים לדלות דמות קלילה,
אותה דמות שעוזרת במהילת הפסימיות...
וזה מזכיר לי, טוב שסופר יתאמן על כתיבת
קומדיות: שם אפשר לראות את השיגיו הכנים...
שיקספיר ללא המוקיונים שלו היה מפרק חצי
ממקצבי הטרגדיה שלו... שיקספיר היה הסימפוניסט
הראשון!