עגנון גיחך על קלוזנר; טולסטוי בז למורה
להיסטוריה שלו, דרך אגב הוא נקם בו במלחמה
ושלום שלו, והפולומוס עם ההיסטוריונים סביב
"נוטות החסד" והיד עוד נטוייה...
בקיצור, ליטול מהם את הסטטיסטיקה ולהעבירה
לנפש החיה.
והינה מה אומר הסופר המשובח האלג'רי וואסיני אלעארג':
"ההיסטוריה נושאת בחובה סוג של קדושה וכל
פעם שאנו נוגעים בקדושה זו, הממונים על הקדושה
הזו מקללים אותנו וטופלים עלינו שלל האשמות..."
כי סופר טוב הוא משרתה של האנושות, בעוד
שהיסטוריון טוב הוא משרתה של המדינה...