משורר רנסנסי שגדל על
ברכי אובדיוס השנון והוראטיוס
הטוב, יחד עם קלילולתה של פרינציה
כתב שרים חדים ומהרים מלאי סטירה.
משורר זה שבר את תבנית הסונטה שהייתה
נהוגה, אותה סונטה של 14 שורות
שאומצה לימים באנגליה של אליזבת
הראשונה.
הנה לדוגמה שיר דואט משוחרר מכבלים:
"מוטב לי שאנשא לחייט: הוא יתפור
כמה תפרים בלולאתי.
אתה מבלה כל שעה בכתיבת שירים ומכתמים,
ואני חיה עם בעל שכמוהו כנערה: ייקח השד אותך
ואת הסונטות שלך!"
בהמשך מגיב המשורר בבית שנון אחר
ומגלה את סיבתו:
"המשחק שאת אוהבת אינו אהוב עלי,
משום שאיני רוצה עוד גורים סביב
האח..."