כשהצייר מישה רפופרט משייך אירוטיקה
לנשיות, ואומר כשפים כגון "לציפור יש פאתוס גבוה ומסוכן לצייר אותה.."
או כגון "לרוב אני שותל את הציפורים במרחב הפוסט אנושי..."
בכך הוא אומר הסתתרה לי היכולת לראות
את תנועתה.
לכן לא נופתע כשבהמשך הוא מוסיף משפט
מעניין "... להעביר מדיטציה דרך תמונה..."
וזה יפה... כי האירוטיקה היא, בדומה למנגינת
בולרו, היא קץ היצרים ותחילת החושניות.
ומשם הדרך למדיטציה היא קצרה...
ולזכותו יאמר שב"ריאליזם העכשיוי" שלו
הוא הצליח להעביר את רוח התקופה...
האירוטיקה כאפלקצייה של היצרים
או מכחול ללא תנועה
או הסבילות של התנועה...