מין כורח ללא שום הנאה. אולי פה ושם
פסקה כלשהי שגורמת לי הנאה. תופת!
זה דבר לא טבעי לכתוב! הסיבה היחידה
שאני כותב זה בגלל האגו שלי: להיות נצחי.
איזו הבלות ושטות!
למזלי יש גלים ואני מתפרק בים.
רק שם, בים, הנצח היחיד, במשכנו של
פוסידון אני מרגיש שאני חי.
גל אחד טוב משתווה לכל הספרים
שאני אכתוב. ומבט אחד של גולש שאומר
לך "בן אדם, גלשת יפה!" שווה את כל המחמאות
שקיבלתי על ספרי. ואם למות אז למות בים.
אני דולפין מאובן